בעושר ובעוני: חלוקת חובות בעקבות גירושין

חלוקת חובות בגירושין – היום הגדול הגיע, הכל כבר מוכן לטקס. ברקע נשמע השיר שלכם, שלקח לכם שבועות לבחור מתוך מאה שירים אחרים שגם הם שלכם. את עומדת בשמלה לבנה ותסרוקת משוגעת מתחת לחופה, אתה ניצב מולה בחליפה אופנתית ועיניים נוצצות. העתיד כולו פרוש לפניכם. הדבר האחרון, כנראה, שמטריד אתכם באותם רגעים מאושרים זו המחשבה שאולי בעוד כמה שנים תמצאו את עצמכם בטקס אחר לגמרי – טקס גירושין.

ובכן, מסתבר שזוהי דרכו של עולם: אף אחד לא חושב שזה יקרה לו, אבל איכשהו זה קורה, ולחלק לא קטן מאתנו. במסגרת ההתמודדויות הרבות שמזמן לנו תהליך הגירושין, תופס נושא חלוקת הרכוש מקום נכבד. אולם יש לזכור שהרכוש המשותף כולל גם את ה"נכסים השליליים" – כלומר, חובות. אם אתם כבר פחות קרובים לרגעים המרגשים מתחת לחופה על רקע השיר שלכם, ויותר צועדים בכיוון של מדרגות הרבנות, או אפילו אם אתם בראשית דרככם המשותפת בזוגיות אבל אוהבים להתכונן לכל מקרה שלא יהיה – הנה כמה נקודות למחשבה.

 

כיצד מתבצעת חלוקת החובות בין בני זוג מתגרשים?

הרכוש המשותף לבני הזוג כולל את כל הזכויות בעלות הערך הכלכלי המשויכות לבני הזוג, לרבות נכסים פיזיים (נדל"ן, מכוניות, מיטלטלין), נכסים פיננסיים (חסכונות, זכויות באופציות ומניות, ניירות ערך ועוד), נכסים עסקיים (מניות בחברה או בעסק לרבות מוניטין העסק) וכן זכויות סוציאליות נצברות (פנסיה, ביטוחים, קופות גמל). במקרה שבני הזוג צברו לא רק זכויות אלא גם חובות, ייחשבו גם אלה לרכוש משותף.
בהתאם ל"חוק יחסי ממון" משנת 1974 (על זוגות שנישאו קודם לכן לא יחול חוק זה, אלא "חזקת השיתוף"), חלוקת הרכוש בין בני זוג מתגרשים תיעשה על בסיס שוויוני, מתוך הנחה ששני בני הזוג תרמו במשך השנים לכלכלת הבית, גם אם בדרכים שונות. החוק מורה על תהליך בשם "איזון משאבים", במסגרתו נרשמים כל הנכסים של כל אחד מבני הזוג לצורך הערכת שוויים הכלכלי, ומהסכום המוערך מנוכה סכום החובות הרשומים על שם כל אחד מהם. לאחר השקלול הסופי, אם נכסיו והונו של אחד מבני הזוג מוערכים בסכום גבוה יותר, הוא יחויב לתת לבן או בת זוגו מחצית מההפרש; אם מאזן הנכסים הוא שלילי, יחולקו החובות שווה בשווה בין בני הזוג.

 

באלו מקרים בן או בת הזוג פטורים מהחוב?

החובות נחשבים, כאמור, לרכוש משותף, וזאת בהנחה שהם נובעים מניהול משק הבית המשותף ומהחלטות ששני בני הזוג היו מעורבים בהן, למשל: משכנתא, תשלומים על הרכב, חוב במכולת, תשלום שכר הלימוד של הילדים וכיו"ב. אבל במקרה של חוב שנוצר על ידי אחד מבני הזוג במנותק ממשק הבית ומהחיים המשותפים – ולעתים אף ללא ידיעתו או בניגוד לרצונו של השני – יוכל בן/ בת הזוג הרואה עצמו/ה נפגע/ת לטעון שהחוב הוא "בעל אופי אישי מובהק", ולדרוש שהוא לא ישוקלל ב"איזון המשאבים" המשותף. דוגמאות לכך הן חוב שנוצר כתוצאה מפעילות לא חוקית או הימורים, ובלבד שהצד השני יכול להוכיח שהוא לא היה שותף לאותה פעילות ולא נהנה ביודעין מכסף שהורווח בעבר בדרך זו. עוד דוגמא היא כאשר הכסף שימש למטרה המפרה את האמון בנישואין, כמו במקרה של החזקת פילגש.

מצב נוסף שבו אפשר לטעון שהחוב אינו משותף אלא שייך רק לאחד מבני הזוג הוא כאשר החוב נוצר לאחר הפרידה. במקרים רבים תהליך הגירושין, מרגע ההחלטה להיפרד ועד לקבלת הגט, עשוי להימשך זמן רב, והוצאות כספיות שיבוצעו בתקופה זו לא בהכרח ייחשבו למשותפות – למשל במקרה שאחד מבני הזוג ביצע על דעת עצמו רכישה גדולה שהשני התנגד לה או כלל לא ידע עליה. במקרים מסוג זה מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, שכן הדבר עלול פעמים רבות להיגרר לדיונים משפטיים ממושכים בשאלה האם ההוצאה שייכת למשק הבית המשותף או לא, בעיקר במקרים שבהם בני הזוג ממשיכים להתגורר יחד לאורך תהליך הגירושין.

 

חלוקת חובות – ממה צריך להיזהר?

כידוע, גירושין יכולים להפוך לתהליך מסובך, לפעמים אפילו מכוער – ותמיד יקר. בני הזוג עלולים, בין אם מטעמי כדאיות כלכלית או כצעד של נקמה, לנצל פרצות בחוק או לעשות מניפולציות כדי לשמור כמה שיותר מהנכסים ברשותם, ו"להפיל" כמה שיותר מהחובות על הצד השני. מצב כזה יכול להתרחש בעיקר במקרה (הנפוץ יחסית) שלאחד מבני הזוג יש יותר שליטה בפועל על הנכסים המשותפים – למשל אם חשבונות הבנק רשומים על שמו – או שהוא פשוט מעורב יותר בניהול העניינים הפיננסיים בעוד שהצד השני עוסק בכך פחות, או בכלל לא, ואינו מתמצא בפרטים.
במקרה כזה, עלול אחד הצדדים לנצל את חוסר מעורבותו של השני, ולנקוט בשלל טקטיקות כגון "הברחת נכסים" – הענקה או "תרומה" של נכסים הנמצאים ברשותו לגורם אחר באופן זמני, כדי למנוע מהם להימנות ב"איזון המשאבים"; ריקון חשבונות הבנק; העלמת חסכונות ונכסים שאינם מוכרים לבן הזוג השני; ועוד כהנה וכהנה. מאידך, יכול אותו בן זוג המעורה בעניינים הפיננסיים לדווח על חובות שאינם קיימים ("חובות פיקטיביים") או "לנפח" חובות קיימים, וזאת על מנת להטות את שקלול הנכסים באופן שיגרום לו פחות הפסדים. כדי לא ליפול קורבן להונאה ומפח נפש מסוג זה, יש לפנות כבר בשלבים הראשונים של הפרידה לעורך דין מומחה לענייני גירושין, אשר ינחה אתכם כיצד להגן על זכויותיכם בכל שלב בתהליך.

לסיכום, גם אם אתם עדיין נשואים טריים ונרגשים, או נהנים מזוגיות יציבה ומתמשכת – זכרו שהמצב עלול להשתנות, חלילה, ובמקרה כזה חשוב לפנות לייעוץ משפטי כמה שיותר מהר כדי לחמוק ממלכודות שרבים נופלים בהן. אפשרות נוספת, למרחיקי הראות שבינינו – לחתום עוד לפני הנישואין על הסכם ממון, שיכול לחסוך הרבה כאבי ראש בעתיד.

5/5 - (1 vote)