מוסד הנישואין בישראל הוא אחד מהסמלים הבולטים לעירוב בין דת ומדינה: דיני האישות, כלומר נישואין וגירושין, נמצאים בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הדתיים. משמעות הדבר היא שנישואין חוקיים בישראל חייבים לכלול טקס דתי, גם כשהזוג הנישא הוא חילוני. מה שנתפס כבעייתי אף יותר הוא העובדה שגם זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל – פעמים רבות בכוונה תחילה על מנת להימנע מהטקס הדתי – מחויבים בבוא העת להתגרש בגירושין דתיים, העומדים בניגוד למנהגיהם ולהשקפותיהם. אלא שלצד טקסי הגירושין הדתיים, קיים מסלול אלטרנטיבי של התרת נישואין, שנועד, כלשון החוק, ל"מקרים מיוחדים". מהי התרת נישואין ומהם אותם מקרים מיוחדים שבהם ניתן ליישם אותה? האם היא מהווה פתרון עבור מי שלא רוצה להתגרש ברבנות? על כך בשורות הבאות.
למה צריך התרת נישואין?
כאמור, הליכי הגירושין בישראל מתקיימים בבתי הדין הדתיים, בהתאם לדת שאליה משתייכים בני הזוג. אבל מה קורה כאשר בני הזוג אינם משתייכים לאותה הדת, או כאשר אחד מהם או שניהם מוגדרים כ"חסרי דת" – כלומר אתיאיסטים, אגנוסטים, או מאמינים בדת שאין לה מוסדות רשמיים בישראל? במקרים כאלה, לבתי הדין הדתיים אין סמכות לדון בענייני האישות של בני הזוג, כך שזוג כזה לא יוכל להינשא בישראל ואף לא להתגרש. בעקבות פסיקת בג"צ, זוגות ישראליים שנישאים בנישואין אזרחיים בחו"ל יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים, אבל בעיית הגירושין נותרת בעינה. לשם כך נחקק חוק שיפוט בענייני התרת נישואין, תשכ"ט-1969. החוק קובע שבמקרים מהסוג שפורט לעיל – שלבתי הדין הדתיים למעשה אין סמכות לדון בהם – יוכל הזוג להגיש בקשה להתרת נישואין.
מבחינה משפטית, התרת נישואין היא בעלת מעמד זהה לגירושין, והיא נחוצה לשם מימוש הזכויות הקשורות בגירושין, כגון מזונות ותביעות רכושיות. כמו כן, כל עוד לא ניתן פסק דין המורה על התרת הנישואין, בני הזוג ימשיכו להיות רשומים כנשואים במשרד הפנים ולא יוכלו להינשא בשנית.
איך זה עובד?
בקשה להתרת נישואין מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, והוא הערכאה המוסמכת לדון בה. אל הבקשה יש לצרף, בנוסף לפרטיהם האישיים של המבקשים, הוכחות המעידות על קשר הנישואין ביניהם (תעודת נישואין), וכן מסמכים המעידים על השתייכותם או אי השתייכותם הדתית. במקרה שהמבקש הוא חסר דת, הוא נדרש להמציא עד שמכיר אותו ואת משפחתו, על מנת להוכיח שהוא לא עבר טקסים דתיים כגון טבילה נוצרית, ושאינו נחשב מבחינה הלכתית לבן דת כלשהי על פי הייחוס המשפחתי שלו (למשל, אם סבתו מצד האם היתה יהודייה).
לעומת זאת, אם אחד מבני הזוג או שניהם אכן משתייכים לדת כלשהי, או שישנו ספק באשר להשתייכותם הדתית, יפנה בית המשפט לבית הדין הדתי הרלוונטי על מנת שיחווה את דעתו האם במקרה הנידון נדרש לערוך גירושין דתיים, כדי שבן או בת הזוג אכן ייחשבו לפנויים ויוכלו להינשא בעתיד. על בית הדין הדתי לספק את חוות דעתו בתוך שלושה חודשים; אם מצא לנכון לדון בתיק, הזוג יופנה אליו לשם קיום הליך הגירושין. אם בית הדין עיכב את חוות דעתו במשך למעלה משלושה חודשים, או לחילופין החליט שלא מסמכותו לדון בתיק, הסמכות תישאר בידי בית המשפט לענייני משפחה.
מה היתרונות של התרת נישואין לעומת גירושין?
אמנם, גם התרת נישואין – בדומה לגירושין – כרוכה בחדירה לפרטיותם של המבקשים, בעיקר בכל מה שקשור לאמונתם הדתית ולהיסטוריה המשפחתית שלהם, אך עם זאת, ניתן למנות כמה יתרונות משמעותיים שהופכים את התרת הנישואין להליך פשוט וידידותי יותר מגירושין. ראשית, בעוד שבגירושין הלכתיים יהודיים למשל, נדרשת הסכמה של שני הצדדים לגירושין – הסכמה שבלעדיה לא ניתן לקבל גט – הרי שבהתרת נישואין לא נדרשת הסכמה הדדית ואף לא נוכחות של שני הצדדים. הנקודה הזאת היא קריטית, מאחר שהצורך בהסכמה יוצר תלות בין בני הזוג המתגרשים, שמנוצלת לא אחת לרעה על ידי אחד מהצדדים על מנת למשוך את ההליכים לאורך חודשים ושנים, מטעמי סחטנות או נקמנות. בהיבט הזה, התרת נישואין הוא הליך קצר, ענייני ויעיל בהרבה, שלא נותן פתח לגרירת רגליים מיותרת. בנוסף לכך, מאחר שמבחינה דתית בני הזוג שהתירו את נישואיהם הם לא גרושים (וממילא לא היו נשואים מלכתחילה), ההלכות השונות הנובעות מהגירושין – כגון האיסור החל על אשה גרושה להינשא לכהן, והאיסור על זוג שהתגרש להינשא זה לזו בשנית אם בתווך האשה היתה נשואה לגבר אחר – לא יהיו תקפות לגביהם.
האם כל זוג שנישא בנישואין אזרחיים יכול לבקש התרת נישואין?
התשובה היא שלילית. ככלל, החוק בישראל לא מאפשר לזוגות לבחור את הערכאה שבה יקיימו את הליך הגירושין, וזוגות בני אותה הדת מחויבים להתגרש בבית הדין הדתי, אפילו אם נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל. המקרים היחידים שאינם נמצאים בסמכותם של בתי הדין הדתיים הם כאמור, כאשר מדובר בזוג מעורב או חסר דת. ה"הקלה" היחידה שזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים זוכים לה היא שהם נדרשים לסדר "גט לחומרא" במקום גט רגיל, פרט שעשוי להתגלות כמשמעותי במצבים מסוימים.
ב-2012 הורחבה מעט היריעה, כאשר בפסק דין תקדימי שניתן בתמ"ש 11264-09-12, קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שזוג יהודי חד מיני שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל ונרשם כנשוי בישראל יהיה זכאי לבקש התרת נישואין. זאת, מאחר שבית הדין הרבני אינו מכיר בנישואין חד מיניים, וממילא לא יכיר גם בגירושין של זוג כזה.
לסיום, יש לזכור שהתרת נישואין, בדומה לגירושין סטנדרטיים, מלווה בדרך כלל בהליכים מקבילים – כמו הסכם גירושין ותביעות בנושאי משמורת, מזונות ורכוש – שיכולים גם הם להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, או בשניהם גם יחד. לכן מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בגירושין, שידע לנהל את התהליך על מרכיביו השונים באופן נכון וכולל, אשר ישרת אתכם על הצד הטוב ביותר.
מעוניינים לקבל מידע נוסף בנושא התרת נישואין? צרו קשר עם עורך דין גירושין יעקב בלס – מומחה לתחום גירושין ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.
