במאמר שלהלן, נסקור תיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת תלה"מ 21133-06-19 צ. נ' ט. האישה עתרה לביהמ"ש על מנת שיכירו בה כידועה בציבור של בן זוגה לשעבר. כמו כן, במסגרת התביעה, ביקשה לערוך חלוקה של זכויות הפנסיה של בן זוגה, עניין שלא הוסדר בינה לבינו, במסגרת הסכם ממון שהם ערכו בעבר. בית המשפט לענייני משפחה, דן בעניין וסקר את מערכת היחסים בין בני הזוג. מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך, במאמר שלהלן. נעיר כי מטרת המאמר היא להציג לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עו"ד דיני משפחה.
עובדות פסק הדין:
הצדדים חיו כידועים בציבור, החל משנת 2001. האישה, עתרה בפני בית המשפט לענייני משפחה להכיר גם בה כזכאית לזכויות הפנסיה של בן זוגה, עד שנת 2018, ובהתאם ביקשה להכריז על בני הזוג כידועים בציבור החל משנת 2001 עד לשנת 2018. יצוין שבשנת 2003, בני הזוג ערכו הסכם ממון ביניהם. למעשה, עיקר המחלוקת בין בני הזוג, נוגעת לזכויות הפנסיה של הנתבע, שהוא בן זוגה לשעבר של התובעת.
בשנת 2011, הנתבע עזב את הדירה של התובעת (לאחר שגר בה איתה משנת 2001, זמן קצר לאחר שהכירו). לאחר שעזב את הבית, ביקר מידי פעם את האישה בדירתה, אך לא באופן קבוע. כמו כן, במסגרת הסכם ממון שנחתם, הייתה הסכמה על הפרדה רכושית בין בני הזוג, כאשר רק עניין הפנסיה לא הוסדר בין בני הזוג.
עתה, לאחר פרידה סופית, האישה כאמור עתרה לקבל חלק מהפנסיה של בן זוגה לשעבר.
טענות הצדדים:
האישה טענה כי בן זוגה התחייב לדאוג לצרכיה, ומסר בעבר במספר הזדמנויות כי יערוך איזון בזכויות הפנסיה שלהם. לעומת זאת, הבעל טען כי הם נפרדו בשנת 2011, ולא בשנת 2018 כמו שטענה האישה. הוא הוסיף כי יש לדחות את התביעה בגלל שיהוי ניכר, שכן מאז שנפרדו, חלפו שנים רבות. עוד טען הבעל כי הסכם הממון מחריג את קרן הפנסיה ולכן אין לאישה אלא להלין על עצמה.
הכרעת בית המשפט לענייני משפחה:
בית המשפט נדרש קודם כל להכריע בעניין השאלה האם מדובר בידועים בציבור משנת 2011, משום שבין הצדדים יש מחלוקת עובדתית האם נפרדו בשנת 2011, או שאולי נפרדו בשנת 2018. בית המשפט קבע כי את ההכרעה יש לבחון בהתאם לנסיבות ולהתנהלות החיים של בני הזוג. כמו כן, יש לבחון האם בני הזוג קשרו את גורלם יחדיו, והאם אכן קיימו משק בית משותף.
בית המשפט קבע כי אכן מדובר בידועים בציבור בחלק מהתקופה, לכל הפחות עד לשנת 2011. לאחר שנת 2011, בני הזוג קיימו מערכת יחסים רומנטית, אך החל מאותה שנה, קשה להגדיר אותם בתור ידועים בציבור. בית המשפט קבע כי אומנם השניים יצאו יחד לבילויים משותפים, וגם האישה קיבלה מפעם לפעם תמיכה כספית, אך אין די בכך כדי להציג ולהראות שהם היו ידועים בציבור לאחר שנת 2011.
בית המשפט גם בחן את סוגיית ההסדר הפנסיוני והסכם הממון שלהם. לאחר שמיעת עדים, בית המשפט קבע כי האישה קיבלה הסבר מפורש בעת עריכת ההסכם לעניין הפנסיה: הוסבר לה כי מדובר בעניין נפרד שלא נכלל בהסכם הממון. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שלא נערך הסכם חדש בין הצדדים, מחזקת את העובדה שהייתה הפרדה רכושית בין בני הזוג. כמו כן, קבע בית המשפט כי לשון ההסכם שנערך בין בני הזוג היא ברורה, והצדדים למעשה התכוונו וחתרו להפרדה רכושית, למעט הפנסיה, שלא נכללה בהסכם. כך יפים דברי בית המשפט:
"לשונו של ההסכם בין הצדדים לשון ברורה היא ואינה משתמעת לשתי פנים וברי כי הצדדים התכוונו להפרדה רכושית בכלל נכסיהם, ללא שהחריגו זכות כלשהי מהסכם זה, גם לא את זכויות הפנסיה של מי מהם. לא מצאתי כי הנתבע התכוון או התחייב להעניק את זכויותיו הפנסיוניות לתובעת, ואף אם כך היה הדבר, מותר לו לאדם לשנות רצונו, כל עוד לא מחוייב לכך בדין, עד יומו האחרון. טענות התובעת אין להן בסיס, לא בחוק, ולא בהסכם, מפורש או מכללא".
לסיכום:
בית המשפט דחה את תביעת האישה, וקבע כי אין לערוך איזון בפנסיה של הבעל, ואישר כי ישנה הפרדה רכושית בין שאר הנכסים. האישה גם חויבה בהוצאות בסך 15,000 ₪ לטובת הנתבע – בן זוגה לשעבר.
