פגם בצוואה – דיני הירושות והצוואות, הם מסוג הדינים שאין אדם בישראל, שלא ייתקל בהם במהלך חייו. לצערנו, לכל אדם יש קרוב משפחה שיסיים את חייו בשלב מסוים, דבר שיצריך להסדיר את רכושו של המנוח, בעת מותו. בישראל, הדין אשר מסדיר את דיני הירושות והצוואות, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מסדיר את כל הפרוצדורה הנדרשת לשם הסדרת עיזבון של אדם (עיזבון – הוא מסת הרכוש שמותיר אחריו אדם שנפטר), החל מהדין באשר לדרך שבה ניתן להוריש עיזבון (דהיינו – ירושה או צוואה) וכן בזכות הירושה ובסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה, בענייני ירושות וצוואות. חוק הירושה גם מסדיר את הדרך שבה אפשר לממש ירושה או צוואה וכן את הדרך שבה אפשר להתנגד למימוש ירושה או צוואה.
במאמר שלהלן, נסביר מה הדין באשר לירושות וצוואות ולאחר מכן, נתייחס בקצרה לפסק דין חשוב שניתן לאחרונה, ת"ע (י-ם) 17051-10-16 מ.ס נ' נ.ע, (פורסם בנבו), אשר קובע על מי הנטל להוכיח כי נפל פגם בצוואה. כל זאת נעשה ונכתוב, לידיעתכן/ם הגולשים והגולשות:
הזכות לרשת:
חוק הירושה קובע כי בעת מותו של אדם, עזבונו יועבר ליורשיו. יורשים יכולים להיות יורשים לפי דין, או יורשים לפי צוואה – נרחיב על כך בחלק הבא. זאת ועוד, חוק הירושה קובע כי כל אדם רשאי לרשת אדם אחר, לרבות מי שנולד בתוך 300 ימים לאחר מותו של אדם וכן גם תאגיד. עם זאת, מי שניסה ו\או הצליח להתנקש בחייו של אדם, לא יהיה כשיר לרשת אדם. כלומר – מי שפעל כן, לא יוכל ליהנות מפירות עיזבונו של האדם שאותו הרג. כמו כן, מי שניסה להשמיד את צוואתו של המנוח, לא יוכל לרשת אותו.
צוואות וירושות – להלכה ולמעשה:
כאמור, אדם יכול להוריש את רכושו לכל אדם אחר. כמו כן, יורשים של אדם, יהיו יורשים על פי חוק או יורשים לפי צוואה. סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי היורשים לפי דין – הם ילדיו של המנוח, שיהיו זכאים למחצית מן העיזבון וכן מי שהיה או הייתה בן או בת הזוג של המנוח לפני מותו, שיהיה/שתהיה זכאי/ת למחצית השנייה של העיזבון.
עם זאת, לכל אדם יש זכות לחלוק על היורשים על פי דין. דהיינו – כל אדם יכול לערער על ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה וזאת באמצעות עריכת צוואה. צוואה היא מסמך משפטי מחייב, שבמסגרתו אדם יכול להורות מי יירש אותו לאחר מותו. במסגרת צוואה, ניתן לקבוע את זהותו של כל אדם, ללא מגבלות ובלבד שהצוואה נערכת לפי דין. ישנם ארבעה סוגים של צוואות: צוואה בכתב, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. אנו נתמקד בצוואה בכתב ובצוואה בפני עדים. שתי הצוואות הללו דומות מאוד. צוואה בכתב צריכה לשאת חתימה של מנוח ותאריך. כאשר הצוואה נערכת בפני עדים, היא תהיה זהה לצוואה בכתב, אך תכלול גם את פרטי העדים וחתימתם.
מימוש ירושה או צוואה:
לאחר מותו של אדם, כדי לממש ירושה או צוואה, יש לפנות לרשם הירושה בבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, בהתאם לעניין. לאחר הגשת הבקשה, היא תפורסם ברבים, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד לה. במידה והוגשה התנגדות (עקב פגם בצוואה), הרי שאז הדיון בהתנגדות ייערך בבית המשפט לענייני משפחה. בהיעדר התנגדות, הדיון ייערך בפני בית המשפט לענייני משפחה. מנגד, במידה ולא הוגשה התנגדות, אפשר יהיה ליישם את הוראות הצוואה או את הירושה.
פסק הדין – פגם בצוואה:
למעשה, פסק הדין הוא החלטת ביניים, שניתנה על ידי בית משפט במסגרת התנגדות לקיום צוואה. מדובר באישה שנפטרה בשנת 2016. עוד בשנת 2008, נקבע כי יש למנות לה אפוטרופוס לרכוש, משום שאינה יכולה לטפל ברכושה לבד. היא נפטרה והותירה חלק מרכושה, למי שקיימה עמו זוגיות. ילדיה ונכדיה התנגדו לקיום הצוואה וטענו שהיא נכתבה תוך השפעה לא הוגנת. מי שהיה בן זוגה, ביקש לקיים את הצוואה.
במסגרת ההתנגדות לקיום הצוואה, טענו כי דווקא בן הזוג, צריך להוכיח שלא הייתה שום השפעה בלתי הוגנת.
חשוב לציין כי ברירת המחדל החוקית, היא שצוואה תמיד כשירה, אלא אם מוכח אחרת, כלומר – הטוען לפגם בצוואה הוא זה אשר צריך להוכיח זאת. עם זאת, בית המשפט קבע נקודת מוצא ספציפית:
"בפניי, טוענים, בין היתר, הנתבעים כי הוכחת נסיבות המצביעות על השפעה בלתי הוגנת על המנוחה מצד התובע, הופכת את סדר הבאת הראיות ומעבירה אותו אל שכמו של מבקש קיום הצוואה, הוא התובע. לכאורה הצדק עם המתנגדים שכן החזקה לכאורה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, מעבירה את נטל הבאת הראיות על שכמו של מבקש הקיום לסתור את אותה חזקה, תוך שלילת קיומן של אותן נסיבות שהקימו את החזקה, או תוך שלילת קיומה של "אי ההגינות" שבהשפעה חרף קיומן של אותן נסיבות. ואולם קיומה של השפעה בלתי הוגנת או העדרה, תיקבע על פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה ואין די בחשד גרידא, אלא נדרשות ראיות משמעותיות המקיימות תשתית ברורה".
מכאן, בהתחשב בעובדות הבאות: לא התקבל דיווח על עריכת הצוואה לאפוטרופוס וכן המנוחה הייתה "חסויה" בנסיבות העניין, נמצא באופן חריג – כי הנטל דווקא יועבר לצד השני והוא זה אשר יצטרך להוכיח שהצוואה אכן נערכה כדין, ללא השפעה בלתי הוגנת.
לייעוץ עורך דין בתחום – פנו אלינו
