ההקלטה הוכיחה שהאם לא אמרה אמת – ועדיין בית המשפט קבע כי הדינמיקה בין בני הזוג היא הרסנית

בקשה לצו הגנה שהוגשה על ידי אישה כלפי בעלה, נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הבקשה, טענה האם לאלימות כלפיה ע"י הבעל. עם זאת, הקלטה שהוצגה לבית המשפט, שבוצעה על ידי האב, הוכיחה שאומנם לא הייתה אלימות כפי שנטען בבקשה, אך הוכיחה כי קיימת דינמיקה הרסנית בין בני הזוג, דינמיקה שמחייבת הפרדה ביניהם. על כך, במאמר שלהלן, שבו נתאר את מה שאירע לפי עובדות פסק הדין. נבקש להעיר כי אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

כמה מילים על צו הגנה:

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, קובע כי בני משפחה יכולים לפנות לבית המשפט ולקבל צו הרחקה נגד בן משפחה שמטריד אותם, בולש אחריהם ותוקף אותם, לרבות באלימות מילולית. צו ההרחקה, או כשמו החוקי – צו הגנה, הוא צו מוגבל בזמן, ומהווה למעשה תרופה זמנית, שכן הוא לא סותר הליכים מקבילים שאפשר לנהל נגד מושא הצו.

עובדות פסק הדין:

כאמור, האישה הגישה לבית המשפט בקשה לצו הגנה, וזאת במסגרת ה"ט 35614-12-18, אלמונית נ' פלוני, (פורסם בנבו). צו הגנה זמני ניתן על ידי שופט תורן, ולאחר מכן התקיים דיון במעמד הצדדים. במסגרת הדיון, נחקרו הצדדים בדבר טענותיהם, וכן הוצגה הקלטה שבוצעה על ידי האב.

משמיעת ההקלטה, התברר שלא הייתה אלימות פיזית מטעם האב, כלפי האישה, ואכן הצדק עמו. עם זאת, דברים אחרים התגלו, וכך יפים דבריו של בית המשפט: "ההקלטה מוכיחה כי לא הייתה תקיפה פיזית של המבקשת על ידי המשיב, ובכך הצדק עימו. הדברים שהמבקשת ציינה בעניין זה התבררו כלא נכונים. עניין מהותי זה יילקח בחשבון במסגרת זכאות המבקשת להוצאות בהליך זה. עם זאת, וכפי שיפורט להלן ההקלטה מוכיחה דינמיקה הרסנית, קשה ואלימה בין הצדדים, שאין לאפשרה לטובת הקטינים, לרבות מניעת האפשרות שתתרחש שוב".

בית המשפט קבע כי ההתנהלות בין בני הזוג, היא קשה מאוד ופוגעת בהם ובמשפחתם. התנהלותם של בני הזוג חורגת בהרבה מהתנהלות של זוג רגיל, גם כאשר מדובר במחלוקות קשות שעולות בין בני זוג. בית המשפט קבע, כי לאור מחויבותו לקטינים, וטובתם, הרי שאין לאפשר התנהלות כזאת. עוד קבע בית המשפט, כי שמע את ההקלטה כולה, ושם עולה כיצד הילדים צועקים ומתחננים להוריהם להפסיק את המריבה. ההורים מתלהמים וצועקים, כאשר הילדים בוכים. התנהלות כזאת אינה תקינה בשום תא משפחתי.

בית המשפט גם ביקר את התנהלות האב, שמראש צפה שתהיה התלהטות, ומלכתחילה הקליט את כל הנוכחות שלו בבית, כדי להפריך טענות מסוימות שתעלה האם. מההקלטה עולה כי האב תרם לא מעט להתלהטות הרוחות ולריב עם זוגתו לשעבר. כך יפה תיאורו של בית המשפט, את התנהגות האב: "לכל אורך האירוע בולט כיצד המשיב נשאר קר רוח, מגחך, צוחק, לועג למבקשת, מעלה את אש הלהבות רגע אחרי רגע, רואה את כאבה וכעסה של המבקשת, רואה כיצד היא מגיבה יותר ויותר בכעס, ואינה מסוגלת לעצור בכעסה והוא ממשיך להלהיט את הרוחות בכוונת מכוון. למרות תחנוני הילדים ובכיים, הוא לא זז בקור רוחו וקולו לא נשבר ולא נסדק. המשיב חוזר על אותן מנטרות לצורכי ההליכים המשפטיים, מקנטר את המבקשת, סונט בה שוב ושוב. כל זאת כאשר הוא יודע כי היא מוקלטת, והוא יודע ומתכנן כי הדבר יסייע לו בהליכים המשפטיים".

למעשה המשיב, האב, חזר לבית, למרות שלא הוזמן, ולמרות שכבר לא התגורר בדירה (למרות טענותיו לזכויות בנכס). מההקלטה עלה כי הוא נשאל מדוע הגיע לבית מבלי לתאם. כמו כן, האב, בבית המשפט, אישר שתכנן להיעזר בהקלטה, במסגרת תביעה רכושית שהוא מנהל נגד האם. מכאן, בית המשפט קבע כי האב למעשה רצה במריבה עם האם, וניסה כל העת למשוך אותה בלשון, על מנת להיעזר בכך בהליכים משפטיים.

במקביל, בית המשפט קבע כי גם האם נהגה בצורה לא תקינה: היא נהגה באגרסיביות, באלימות מילולית קשה, והתעלמה מהבכי והתחינות של הילדים.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי במצב רגיל, היה פשוט מוציא את שני ההורים מהבית. כמו כן, הוא קבע כי שני ההורים לא פעלו לטובת הקטינים. בית המשפט ביקר את ההתנהלות כאמור, וקבע כי לא כל דבר מותר במסגרת פרידה בין בני זוג.

נקבע כי האב אומנם לא תקף פיזית את האם, אך התנהג בצורה שיש בה כדי לפגוע נפשית באם, מה שכן מקים עילה לצו הרחקה. מכאן, נקבע כי יינתן צו הרחקה לחובת האב, והוא יורחק מן הבית. כמו כן, לאור התנהלות הצדדים, בית המשפט קבע שיש להעביר את ההקלטה לעו"ס נוער, שתבחן מענה הולם לילדים.

Rate this post